<h1>ספר הבתים הלכ' תפילה שער שני סעיפים א'—ה'</h1>
<h2>דף לג.</h2>
מזכירין את הגשמים בימות הגשמים, כיצד אומר בברכה שניה מוריד הגשם. ומאמתי מזכירין גבורות גשמים מתפלת מוסף של יום שמיני עצרת, עד תפלת שחרית של יום ראשון של פסח. בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר לפי שאין נעצרין ואם בא להזכיר מזכיר. ומנהגינו לומר משיב הרוח כל זמן שאומרים מוריד הגשם. יש מי שפסק שאסור ליחיד להזכיר בגשם עד שיזכיר שליח צבור, אבל בטל אם רצה להזכיר מזכיר. ונראה שאין זה כהלכה אלא כשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב. משבעה ימים במרחשון ואילך שואלין את הגשמים בברכת השנים כל זמן שמזכיר הגשם. בד"א בארץ ישראל אבל בשנער ובסוריא ובמצרים ובמקומות הסמוכים לאלו והדומים להם שואלין את הגשמים ביום ששים אחר תקופת תשרי. לר"ם. יש מי שפסק שבארץ ישראל בזמן שאין בית המקדש קיים מתחילין לשאול במוצאי יום טוב האחרון של חג, ובזמן שבית המקדש קיים אין שואלין עד שבעה במרחשון מפני פירותיהן שבשדות. ובני בבל שארצם רוה ואין צריכין לרוב גשמים אין שואלין עד ששים בתקופה. ודברי הר"ם נראין לנו עיקר. וכן נראה דעת הרי"ף. מקומות שהם צריכין לגשמים בימות החמה כגון איי הים הרחוקים שואלין את הגשמים בעת שיהיו צריכין להם בשומע תפלה.
